
יום המרוץ: צ׳קליסט מהערב שלפני ועד אחרי קו הסיום
אימונים
7 דקות קריאה
הערב שלפני
✅ פורשים את הציוד: חולצה, מכנסיים, גרביים, נעליים, שעון טעון, ג׳לים ומשחה נגד שפשופים. פרישה על הרצפה מראה מיד מה חסר.
✅ מספר חזה וצ׳יפ: מצמידים את המספר לחולצה כבר בערב, ובודקים בהוראות המרוץ איפה הצ׳יפ אמור להיות, על המספר או על הנעל.
✅ נעליים שכבר רצתם בהן: זה כלל אצבע מוכר. נעל חדשה ביום המרוץ היא סיכון מיותר לשלפוחיות ולשפשופים.
✅ ארוחת ערב מוכרת ועתירת פחמימות: לפני מרתון, וגם לפני חצי מרתון שנמשך אצלכם יותר משעה וחצי, ארוחת הערב היא סוף העמסת הפחמימות. אוכלים מה שאתם מכירים, לא מסעדה חדשה.
✅ שעונים ודרך: מכוונים שני שעונים מעוררים ומתכננים מראש את הדרך, החניה או ההסעה.
לילה לא טוב? זה קורה לרבים
אם אתם מתהפכים במיטה בלילה שלפני, אתם לא לבד. בסקר של Juliff ועמיתיה בקרב 283 ספורטאי עילית באוסטרליה, 64% דיווחו שבשנה האחרונה ישנו גרוע יותר לפחות פעם אחת בלילות שלפני תחרות חשובה. הבעיה העיקרית שדווחה הייתה קושי להירדם, והסיבה העיקרית שצוינה לשינה הגרועה הייתה מחשבות על התחרות.
כמה זה משנה? מטא-אנליזה של Craven ועמיתיו ריכזה 69 פרסומים שהשוו ביצועים אחרי שינה רגילה (יותר מ-6 שעות) ואחרי 6 שעות שינה או פחות, ו-89% מהמשתתפים היו גברים. בממוצע, חוסר שינה פגע בביצועים בכל סוגי המאמץ שנבדקו, גם בסיבולת. ההשפעה תלויה בסוג חוסר השינה: הירדמות מאוחרת מהרגיל לא פגעה באופן עקבי, אבל לילה לבן והשכמה מוקדמת מהרגיל כן. גם השעה משנה: מאמצים שבוצעו בבוקר הושפעו בדרך כלל פחות מאלה שבוצעו אחר הצהריים, אבל במאמצי סיבולת נמצאה פגיעה גם בבוקר. מכיוון שבבוקר מרוץ ממילא קמים מוקדם, המסקנה המעשית שלנו היא לא להתעורר מוקדם יותר ממה שבאמת צריך.
טיפ מהמאמן: אל תילחמו בשינה. גם שכיבה רגועה בחושך עם עיניים עצומות היא מנוחה. ומה שבאמת בידיים שלכם הוא לישון טוב בלילות שלפני, לאורך כל שבוע המרוץ, וללכת לישון מוקדם יותר אם הזינוק מוקדם.

בוקר המרוץ
✅ ארוחת בוקר: העמדה המשותפת של ה-ACSM ושל איגודי הדיאטנים בארה״ב ובקנדה ממליצה, לפני מאמץ של יותר משעה, על 1–4 גרם פחמימות לכל ק״ג משקל גוף, 1–4 שעות לפני הזינוק. לרץ של 70 ק״ג זה 70–280 גרם. עדיף מזון דל שומן ודל סיבים, עם כמות חלבון נמוכה-בינונית, כי הוא פחות צפוי לגרום לבעיות בטן.
✅ שתייה לפני: לפי אותה עמדה, אפשר להגיע לזינוק במצב מאוזן בנוזלים בעזרת שתייה של 5–10 מ״ל לכל ק״ג משקל גוף, 2–4 שעות לפני המאמץ, כך שהשתן יהיה צהוב בהיר ויישאר זמן להטיל שתן לפני הזינוק. לרץ של 70 ק״ג זה בערך 350–700 מ״ל.
✅ קפאין, רק אם אתם רגילים: לפי עמדת ה-ISSN, קפאין שיפר באופן עקבי ביצועים במינונים של 3–6 מ״ג לק״ג משקל גוף, והתזמון הנפוץ ביותר הוא כשעה לפני המאמץ. ההשפעה שונה מאדם לאדם, ומינונים גבוהים מאוד (למשל 9 מ״ג לק״ג) קשורים לשכיחות גבוהה של תופעות לוואי, ולא נראה שהם נדרשים כדי לשפר ביצועים. בפועל: אם אתם שותים קפה כל בוקר, שתו את הכמות הרגילה שלכם, ואם זה מסתדר, כשעה לפני הזינוק. כמות הקפאין בכוס קפה משתנה מאוד לפי סוג הקפה ואופן ההכנה, כך שקשה לדעת כמה קפאין קיבלתם בפועל. לכן המטרה כאן היא לשמור על השגרה, לא לכוון למינון מחקרי. ואם אתם לא רגילים לקפאין, יום המרוץ הוא לא היום להתחיל. מי שיש לו מחלת לב או לחץ דם גבוה, כדאי שיתייעץ עם רופא.
✅ שום דבר חדש: לא ג׳ל שקיבלתם בתיק המשתתף ולא ארוחת בוקר של מלון. העמדה המשותפת מדגישה שתוכנית תזונה למרוץ דורשת תרגול והתרגלות.
✅ להגיע מוקדם: כביש סגור, חניה רחוקה ותור לשמירת תיקים לוקחים זמן. מרוצים רבים בישראל מתחילים מוקדם בבוקר בגלל החום, ובמרוצים גדולים כמו מרתון תל אביב או מרתון חיפה כדאי לבדוק מראש את שעת הזינוק של המקצה שלכם ולתכנן הגעה מוקדמת, לפעמים עוד בחושך.
✅ שירותים: התורים מתארכים ככל שהזינוק מתקרב. כלל אצבע: לעמוד בתור כבר כשמגיעים, ושוב אם צריך.
✅ חימום לפי המרחק: ב-10 ק״מ, 10–15 דקות ריצה קלה ועוד כמה האצות קצרות. בחצי מרתון ובמרתון מספיקות כמה דקות של הליכה וריצה קלה, כי את הקצב תמצאו בקילומטרים הראשונים. זה נוהג מקובל, לא ממצא מחקרי.
ביום המרוץ לא מנסים שום דבר חדש. כל מה שעושים, כבר עשיתם באימונים.
בזינוק
✅ מתחם זינוק לפי הזמן הצפוי: לא נדחקים קדימה “כדי לא להיתקע”. ריצה בקצב של אחרים היא הדרך הקלה לפתוח מהר מדי.
✅ לא לפתוח מהר: ההתרגשות של הזינוק גורמת לקצב מהיר להרגיש קל. בדקו את השעון בקילומטר הראשון והיצמדו לתוכנית. איך בונים אותה, במדריך לקצב מרוץ.
✅ חם? מאטים: בבוקר חם ולח מתאימים את הקצב לתנאים ולא להפך. הרחבה בריצה בחום.
במהלך המרוץ
✅ שתייה: לפי העמדה המשותפת, איבוד נוזלים של יותר מ-2% ממשקל הגוף עלול לפגוע בביצועי סיבולת, במיוחד בחום, ומנגד, שתייה מעבר למה שמאבדים בזיעה ובשתן היא הגורם העיקרי להיפונתרמיה (ריכוז נמוך של נתרן בדם, מצב שעלול להיות מסוכן). מניסיוננו כמאמנים (זו המלצה מעשית, לא חלק מהעמדה), לרוב הרצים החובבים שתייה לפי צמא בתחנות היא דרך פשוטה להימנע משני הקצוות: במרוץ ארוך וחם לא מדלגים על תחנות, אבל גם לא מכריחים את עצמכם לשתות.
✅ פחמימות: לפי העמדה המשותפת, במאמץ של פחות מ-45 דקות אין צורך. ב-45–75 דקות מספיקות כמויות קטנות, אפילו שטיפת פה. במאמץ של 1–2.5 שעות ההמלצה היא 30–60 גרם לשעה, ומעל 2.5–3 שעות עד 90 גרם לשעה, כפי שמסכמים גם Burke ועמיתיו. בכמויות גבוהות כאלה, מוצרים שמשלבים פחמימות שנספגות במנגנונים שונים, כמו גלוקוז ופרוקטוז, עשויים לאפשר לגוף לספוג ולנצל יותר פחמימות בשעה. רק ג׳לים ומשקאות שתרגלתם באימונים.
✅ סימני אזהרה של חום: סחרחורת, כאב ראש, בחילה או חולשה חריגה: עוצרים, נכנסים לצל, מתקררים ופונים לצוות הרפואי. בלבול, דיבור לא ברור או קריסה הם סימנים למכת חום, מצב חירום. לפי הקונצנזוס של ה-ACSM, במכת חום במאמץ, עצירת המאמץ וקירור מהיר של כל הגוף הם קריטיים להישרדות. מתקשרים מיד ל-101 (מגן דוד אדום), קוראים לצוות הרפואי של המרוץ ומקררים את הרץ במים קרים עד שהצוות מגיע. אם הוא לא מגיב ולא נושם כרגיל, מתחילים החייאה ומבקשים דפיברילטור.
אחרי קו הסיום
✅ ממשיכים ללכת: כמה דקות של הליכה במקום לעצור או להתיישב מיד. זה נוהג מקובל.
✅ שותים: העמדה המשותפת מציינת שכשצריך להתאושש מהר מאיבוד נוזלים משמעותי, צריך לשתות יותר נוזלים ממה שאבדו, כ-125–150% מהחוסר, ולכלול נתרן. בפועל, משקה ספורט ומשהו מלוח הם דרך פשוטה לעשות את זה.
✅ אוכלים: פחמימות וחלבון זמן קצר אחרי הסיום. לפי העמדה המשותפת, הוספת חלבון לארוחת ההתאוששות יכולה לתמוך במילוי מאגרי הגליקוגן כשכמות הפחמימות נמוכה מהיעדים.
✅ בגדים יבשים וחמים: אחרי מרוץ עם שחר, חולצה רטובה ורוח בוקר מקררות מהר. שמרו בתיק חולצה יבשה וסווטשירט.
✅ הימים הבאים: אחרי מרתון, ההתאוששות היא שלב בפני עצמו. כל הפרטים בהתאוששות אחרי מרתון.
המסר של Runastery
יום מרוץ טוב נבנה בשבועות שלפניו, אבל נשמר בפרטים הקטנים: ציוד מוכן, ארוחה מוכרת, קצב שמרני בהתחלה ושתייה לפי הגוף. שום דבר חדש, הכול כבר נוסה. ככה נשאר לכם רק לרוץ וליהנות.
רוצים להגיע למרוץ הבא עם תוכנית מלאה, מהאימונים ועד קו הסיום?
מקורות וקריאה נוספת:
Thomas DT et al. Position of the Academy of Nutrition and Dietetics, Dietitians of Canada, and the American College of Sports Medicine: Nutrition and Athletic Performance (J Acad Nutr Diet, 2016)
Guest NS et al. International society of sports nutrition position stand: caffeine and exercise performance (J Int Soc Sports Nutr, 2021)
Burke LM et al. Carbohydrates for training and competition (J Sports Sci, 2011)
Juliff LE et al. Understanding sleep disturbance in athletes prior to important competitions (J Sci Med Sport, 2015)
Craven J et al. Effects of Acute Sleep Loss on Physical Performance: A Systematic and Meta-Analytical Review (Sports Med, 2022)
Roberts WO et al. ACSM Expert Consensus Statement on Exertional Heat Illness: Recognition, Management, and Return to Activity (Curr Sports Med Rep, 2021)
CDC/NIOSH. Heat-related Illnesses






