
טייפרינג: מה עושים בשבועיים שלפני המרוץ
אימונים
7 דקות קריאה
מה זה טייפרינג ולמה הוא עובד
טייפרינג הוא הפחתה הדרגתית של עומס האימונים בתקופה שלפני תחרות. לפי סקירה של Mujika ו-Padilla, המטרה היא להוריד את העייפות שהצטברה בלי לפגוע בהסתגלויות שבניתם באימונים. במילים פשוטות: הכושר נשאר, העייפות יורדת.
אותה סקירה מעריכה שהביצועים משתפרים בדרך כלל בכ-3%, בטווח של 0.5–6%. במרתון של 4 שעות, 3% הם בערך 7 דקות. חשוב לזכור שהנתונים מגיעים ממחקרים על ספורטאים, ולכן זה כיוון כללי ולא הבטחה אישית.
כמה להוריד ומה לשמור
מטא-אנליזה של Bosquet ועמיתיו ריכזה 27 מחקרים על ספורטאים תחרותיים ובדקה איזה טייפר מניב את השיפור הגדול ביותר. המסקנה: טייפר של שבועיים, שבו נפח האימונים יורד ב-41–60% בהפחתה הדרגתית מעריכית, חדה יותר בהתחלה ומתונה בהמשך, בלי לשנות את עצימות האימונים ואת מספר האימונים בשבוע.
מטא-אנליזה חדשה יותר של Wang ועמיתיו, שכללה 14 מחקרים על ספורטאי סיבולת, הגיעה לתמונה דומה: הפחתת נפח של 41–60% עם שמירה על עצימות ותדירות שיפרה ביצועים במבחני נגד השעון. צריכת החמצן המרבית (VO2max) ויעילות התנועה לא השתנו באופן מובהק בהשוואה של לפני הטייפר ואחריו, כלומר הכושר האירובי לא ירד. במחקרים שכללו קבוצת ביקורת, צריכת החמצן המרבית אף השתפרה באופן מובהק לעומת הביקורת. החוקרים מסבירים את השיפור בעיקר בשמירה על הכושר האירובי, יחד עם הורדת העייפות הפיזית והנפשית שהצטברה באימונים. עוד ממצא מאותה עבודה, מניתוח תת-קבוצות: טייפר שהגיע אחרי תקופה מתוכננת של עומס מוגבר שיפר את הביצועים במבחני נגד השעון יותר מטייפר רגיל. החוקרים מנסחים זאת בזהירות, והממצא מבוסס על ספורטאי סיבולת מאומנים היטב. לכן אל תוסיפו על דעת עצמכם שבועות עמוסים לפני הטייפר: תקופת עומס כזו צריכה להיות חלק מתוכנית מסודרת עם מאמן.
✅ נפח: מורידים את הקילומטראז׳ השבועי בהדרגה, בכ-40–60% לעומת השבועות העמוסים.
✅ עצימות: המחקרים מראים שכדאי לא להוריד את העצימות. בפועל, נוהג מקובל הוא להשאיר כמה קטעים קצרים בקצב המרוץ, כדי לשמור על תחושת הקצב.
✅ תדירות: ממשיכים לרוץ באותם ימים, רק ריצות קצרות יותר. Mujika ו-Padilla ממליצים להוריד את התדירות לכל היותר ב-20%.
✅ הדרגתיות: לפי Mujika ו-Padilla, הפחתה הדרגתית עדיפה על חיתוך חד בבת אחת, אם כי במטא-אנליזה של Wang שתי הגישות שיפרו ביצועים.
טיפ מהמאמן: אם בשבועות העמוסים אתם רצים 50 ק״מ בשבוע, בשבוע שלפני המרוץ זה יכול להיות 25–30 ק״מ (40–50% פחות), כולל אימון אחד עם כמה קטעים קצרים בקצב מרוץ. מה שמתקצר זה המרחק, לא הקצב.

כמה זמן: מרתון מול 10 ק״מ וחצי מרתון
במטא-אנליזה של Bosquet, שבועיים היו האורך היעיל ביותר. גם במטא-אנליזה של Wang האפקט הגדול ביותר נמצא בטייפר של 8–14 ימים, אבל גם טייפרים של עד 7 ימים ושל 15–21 ימים שיפרו את הביצועים במבחני נגד השעון. טייפר של 22 ימים ומעלה לא שיפר באופן מובהק (על סמך מחקר אחד בלבד). כלומר, יש טווח של אורכים שעובדים, עד כשלושה שבועות. המחקרים האלה לא קבעו אורך נפרד לכל מרחק, ולכן ההתאמה למרחק ולעומס שקדם לטייפר היא עניין של שיקול דעת מקצועי.
במרתון יש גם נתונים מרצים חובבים. Smyth ו-Lawlor ניתחו את נתוני האימונים של יותר מ-158,000 רצי מרתון חובבים. טייפר “ממושמע” של 3 שבועות, שבו הנפח ירד ברציפות מדי שבוע עד המרוץ, היה קשור לזמן סיום טוב יותר מטייפר מינימלי (שבוע הפחתה אחד שלא היה צמוד למרוץ): חיסכון חציוני משוער של 5 דקות ו-32 שניות (2.6%), בהשוואה לזמן הצפוי לפי קצב ה-10 ק״מ המהיר ביותר של כל רץ באימונים. זה מחקר תצפיתי, כך שהוא מראה קשר ולא מוכיח סיבה, אבל הכיוון עקבי עם המחקרים על ספורטאים.
✅ מרתון: 2–3 שבועות של הפחתה הדרגתית. מקובל שהריצה הארוכה האחרונה מגיעה כ-3 שבועות לפני המרוץ. פירוט בתוכנית האימונים למרתון.
✅ חצי מרתון: כלל אצבע מקובל הוא כ-10–14 ימים.
✅ 10 ק״מ: כלל אצבע מקובל הוא כשבוע, עם אימון קצר וחד אחד באמצע.
✅ היומיים האחרונים: נוהג מקובל הוא יום מנוחה יומיים לפני המרוץ, וביום שלפני המרוץ ריצה קלה של 20–30 דקות עם כמה האצות קצרות, רק כדי להזכיר לרגליים את הקצב.
את הכושר כבר בניתם. בשבועיים האחרונים המטרה היא להגיע לזינוק רעננים, לא להוסיף עוד.
העמסת פחמימות ביומיים האחרונים
העמדה המשותפת של ה-ACSM ושל איגודי הדיאטנים בארה״ב ובקנדה ממליצה, לקראת מאמצים של יותר מ-90 דקות, על 10–12 גרם פחמימות לכל ק״ג משקל גוף ביממה במשך 36–48 השעות שלפני האירוע, יחד עם הפחתת האימונים. עמדת ה-ISSN מציינת שמאגרי הגליקוגן בגוף מגיעים למקסימום בתזונה עתירת פחמימות של 8–12 גרם לק״ג ביום.
✅ למי זה רלוונטי: מרתון, וחצי מרתון למי שרץ אותו ביותר מ-90 דקות. ברוב ריצות ה-10 ק״מ, שנמשכות פחות מ-90 דקות, ההמלצה הזו לא חלה.
✅ כמה זה בפועל: לרץ של 70 ק״ג, 10–12 גרם לק״ג הם 700–840 גרם פחמימות ביום. זו כמות גדולה, ולכן משנים את הרכב הצלחת: יותר אורז, פסטה, לחם, תפוחי אדמה ופירות, ופחות מזון שמן. אם יש לכם סוכרת, בעיה במערכת העיכול או תזונה מותאמת מסיבה רפואית, תאמו את העמסת הפחמימות מראש עם רופא או דיאטנית קלינית.
✅ בלי ניסויים: אוכלים מאכלים שאתם מכירים ושהבטן שלכם רגילה אליהם.
טיפ מהמאמן: עשו “חזרה גנרלית” להעמסה לפני אחת הריצות הארוכות בתוכנית. ככה תדעו מראש מה עובד לבטן שלכם, ולא תגלו את זה בבוקר המרוץ.
טעויות נפוצות בשבועיים האחרונים
⚠️ ריצה ארוכה “כדי לבדוק שאני מוכן”: כל מטרת הטייפר היא להוריד עייפות. ריצה ארוכה וקשה עכשיו מוסיפה בדיוק את מה שניסיתם להוריד.
⚠️ נעליים, ג׳לים או אוכל חדשים: העמדה המשותפת מדגישה שתוכנית תזונה למרוץ דורשת תרגול והתרגלות באימונים. נוהג מקובל הוא לנהוג כך גם בציוד. ביום המרוץ רצים רק עם מה שכבר נבדק.
⚠️ אימוני פאניקה: התחושה ש”הכושר בורח” גורמת לרצים להוסיף אימון קשה ברגע האחרון. במטא-אנליזה של Wang, צריכת החמצן המרבית לא השתנתה באופן מובהק בתקופת הטייפר.
⚠️ תחושת כבדות: מניסיון האימון שלנו, רצים רבים מרגישים רגליים כבדות ועצלות בשבוע שלפני המרוץ. זו תחושה מוכרת, ובדרך כלל היא לא סיבה לשנות את התוכנית. כאב ממוקד, חום או סימני מחלה הם כבר סיבה לעצור ולהתייעץ עם רופא.
⚠️ שינה: בסקר של Juliff ועמיתיה בקרב 283 ספורטאי עילית באוסטרליה, 64% דיווחו שבשנה האחרונה ישנו גרוע יותר לפחות פעם אחת בלילות שלפני תחרות חשובה. הבעיה העיקרית הייתה קושי להירדם, והסיבה העיקרית שציינו הייתה מחשבות על התחרות. לכן ההמלצה שלנו היא לשמור על שעות שינה מסודרות לאורך כל תקופת הטייפר, ולא להסתמך רק על הלילה האחרון.
המסר של Runastery
טייפרינג אינו הפסקה אלא חלק מהאימון. מורידים נפח, שומרים על קצב ועל שגרה, אוכלים וישנים טוב, ונותנים לגוף לאסוף את כל מה שבניתם. השלב הבא הוא לתכנן את הקצב למרוץ ולעבור על הצ׳קליסט ליום המרוץ.
רוצים טייפר שמותאם למרחק, לעומס ולמטרה שלכם?
מקורות וקריאה נוספת:
Bosquet L et al. Effects of tapering on performance: a meta-analysis (Med Sci Sports Exerc, 2007)
Wang Z et al. Effects of tapering on performance in endurance athletes: A systematic review and meta-analysis (PLoS One, 2023)
Mujika I, Padilla S. Scientific bases for precompetition tapering strategies (Med Sci Sports Exerc, 2003)
Smyth B, Lawlor A. Longer disciplined tapers improve marathon performance for recreational runners (Front Sports Act Living, 2021)
Thomas DT et al. Position of the Academy of Nutrition and Dietetics, Dietitians of Canada, and the American College of Sports Medicine: Nutrition and Athletic Performance (J Acad Nutr Diet, 2016)
Kerksick CM et al. International Society of Sports Nutrition position stand: nutrient timing (J Int Soc Sports Nutr, 2017)
Juliff LE et al. Understanding sleep disturbance in athletes prior to important competitions (J Sci Med Sport, 2015)






