
תוכנית אימונים למרתון: 16 שבועות עד קו הסיום
אימונים
7 דקות קריאה
ארבעה שלבים בדרך ל-42.2
תוכנית מרתון בנויה משלבים, וכל שלב מכין את הבא. החלוקה הזו היא נוהג מקובל בעולם האימון, והמספרים כאן הם נקודת מוצא ולא חוק.
✅ בסיס (שבועות 1–4): ריצות קלות, הגדלה מתונה של הנפח ואימוני כוח. המטרה היא להרגיל את הגוף לתדירות ולזמן על הרגליים.
✅ בנייה (שבועות 5–8): הריצה הארוכה מתארכת ונכנס אימון איכות אחד בשבוע, כמו טמפו או אינטרוולים ארוכים.
✅ ספציפי (שבועות 9–14): קטעים בקצב מרתון, הריצות הארוכות ביותר בתוכנית ותרגול מלא של אכילה, שתייה וציוד.
✅ טייפר (שבועות 15–16): מורידים נפח כדי להגיע רעננים. מטא-אנליזה של 27 מחקרים בספורטאים תחרותיים מצאה שהאסטרטגיה היעילה ביותר, ככל הנראה, היא טייפר של שבועיים, שבו הנפח יורד ב-41–60% בהפחתה מעריכית, חדה יותר בהתחלה ומתונה בהמשך, בלי לשנות את העצימות או את מספר האימונים. כל הפרטים במדריך הטייפר.
השבוע הטיפוסי: הרבה קל, מעט קשה
ספורטאי סיבולת נוטים לצבור את רוב נפח האימון שלהם בעצימות נמוכה. סקירה שיטתית ומטא-אנליזת רשת מ-2025, על נתונים של משתתפים בודדים, שכללה 13 מחקרים ו-348 ספורטאי סיבולת חובבים ותחרותיים, לא מצאה הבדל בשיפור ה-VO2max או בביצועים במבחן זמן בין חלוקה “מקוטבת” לחלוקה “פירמידלית” של העצימות. בניתוח תת-קבוצות נמצא שספורטאים חובבים עשויים להשתפר יותר ב-VO2max דווקא בחלוקה הפירמידלית: הרבה קל, פחות בינוני ומעט קשה. בפועל, שבוע טיפוסי נראה כך:
✅ 2–3 ריצות קלות: בקצב שיחה. יחד עם הריצה הארוכה, שגם היא רובה בקצב קל, אלה רוב הקילומטרים שלכם. איך מזהים את הקצב הנכון, במדריך אימון זון 2.
✅ אימון איכות אחד: טמפו, אינטרוולים ארוכים ובהמשך קטעים בקצב מרתון. ברוב התוכניות לחובבים יש אימון איכות אחד בשבוע, לצד הריצה הארוכה.
✅ ריצה ארוכה אחת: לב התוכנית. בישראל עדיף לצאת אליה מוקדם בבוקר, לפני שהשמש והחום מתחזקים. עוד על כך במדריך ריצה בחום.
✅ אימוני כוח: סקירה שיטתית של 24 מחקרים ברצי מרחקים בינוניים וארוכים מצאה שאימוני כוח שיפרו בדרך כלל את חסכוניות הריצה, ב-2–8% לעומת קבוצת ביקורת, אם כי לא בכל המחקרים. החוקרים המליצו על 2–3 אימונים בשבוע. בשבועות העמוסים של התוכנית נהוג להסתפק באחד או שניים. תרגילים במדריך אימוני כוח לרצים.

טיפ מהמאמן: אם הריצות הקלות שלכם מרגישות “בינוניות”, הן כנראה מהירות מדי. האטו בלי להתבייש. את ההבדל תרגישו באימון האיכות ובריצה הארוכה.
מרתון לא נבנה בריצה ארוכה אחת, אלא ב-16 שבועות של עקביות.
הריצה הארוכה ועליית העומס
מטא-אנליזה עם מטא-רגרסיה של 85 מחקרים ו-137 קבוצות של רצי מרתון, עילית וחובבים, מצאה קשר בין זמני סיום מהירים יותר לבין נפח שבועי גבוה יותר, ריצות ארוכות למרחק רב יותר ויותר ריצות של 32 ק״מ ומעלה בתקופת ההכנה. זה קשר סטטיסטי, לא הוכחה שהוספת קילומטרים לבדה תוריד לכם דקות. אבל הוא מסביר למה הנפח והריצה הארוכה עולים לאורך כל התוכנית.
המילה החשובה היא “בהדרגה”. במחקר עוקבה של 5,205 רצים בוגרים לאורך 18 חודשים, ריצה בודדת שאורכה עלה ביותר מ-10% על הריצה הארוכה ביותר ב-30 הימים הקודמים נקשרה לשיעור גבוה יותר של פציעות עומס. באותו מחקר לא נמצא קשר לשינוי בנפח משבוע לשבוע. לכן “כלל ה-10%” השבועי נשאר כלל אצבע, ומה שחשוב במיוחד הוא לא לקפוץ בבת אחת באורך של ריצה בודדת.
✅ צעדים קטנים: מאריכים את הריצה הארוכה בכ-1–2 ק״מ בכל פעם (נוהג מקובל), ולא יותר מ-10% מעל הארוכה ביותר ב-30 הימים האחרונים, הסף שמעליו נמצאה במחקר עלייה בפציעות.
✅ שבוע התאוששות: כל 3–4 שבועות מורידים את הנפח בכרבע. זה נוהג מקובל שנותן לגוף לספוג את העבודה.
✅ תקרה מקובלת: תוכניות נפוצות לחובבים מגיעות לשיא של כ-26–32 ק״מ, ומאמנים רבים מגבילים את הריצה הארוכה לכשלוש שעות. גם זה נוהג אימוני, לא ממצא מחקרי.
✅ כאב שלא חולף: כאב שמשנה את צורת הריצה או נמשך יותר מכמה ימים הוא סיבה לעצור ולפנות לרופא או לפיזיותרפיסט. עוד במדריך פציעות ריצה.
התוכנית שבוע אחר שבוע
הנפחים הם הערכה לרץ שמתחיל בכ-30 ק״מ בשבוע, ב-4 ריצות, וכבר רץ 13–14 ק״מ בנוחות. בארבע ריצות בשבוע הריצה הארוכה היא קרוב לחצי מהנפח, ובשבועות השיא אפילו מעט יותר, ולכן מי שיכול להוסיף ריצה חמישית קלה יחלק את העומס טוב יותר.
✅ שבועות 1–3: 30–36 ק״מ. ריצה ארוכה 14, 15 ו-16 ק״מ. האצות קצרות בסוף ריצה קלה ושני אימוני כוח.
✅ שבוע 4: התאוששות, כ-27 ק״מ. ריצה ארוכה 12 ק״מ.
✅ שבועות 5–7: 38–42 ק״מ. ריצה ארוכה 17, 18 ו-19 ק״מ. אימון איכות: טמפו, למשל 3 פעמים 10 דקות במאמץ “נוח-קשה”.
✅ שבוע 8: התאוששות, כ-32 ק״מ. ריצה ארוכה 14 ק״מ.
✅ שבועות 9–11: 44–50 ק״מ. ריצה ארוכה 20, 22 ו-24 ק״מ. אימון האיכות הופך לקטעים בקצב מרתון, 6–8 ק״מ בתוך ריצה באמצע השבוע.
✅ שבוע 12: התאוששות, כ-38 ק״מ. ריצה ארוכה 17 ק״מ.
✅ שבועות 13–14: השיא, 52–55 ק״מ. ריצה ארוכה 26 ואז 28 ק״מ, או שלוש שעות, לפי מה שמגיע קודם, ובאחת מהן 8–10 ק״מ אחרונים בקצב מרתון. זו גם החזרה הגנרלית: נעליים, בגדים וארוחת בוקר כמו ביום המרוץ.
✅ שבועות 15–16: טייפר. הנפח יורד בהדרגה, ונשארים קטעים קצרים בקצב מרתון כדי לשמור על חדות.
בכל השבועות, עד הטייפר, שומרים על אימון כוח אחד או שניים.
התוכנית הזו שמרנית בכוונה. רצים מנוסים עם בסיס גבוה יותר יכולים להאריך את הריצה הארוכה מעבר ל-28 ק״מ, בהתאם לרמת הכושר שלהם, אבל לא מעבר לשלוש שעות. קטעי קצב המרתון הם גם החזרה לחלוקת הכוחות ביום עצמו, שעליה כתבנו במדריך קצב במרוץ.
לתרגל אכילה בזמן הריצה
סקירה של Jeukendrup מסכמת שמקור פחמימה יחיד מתחמצן בקצב של עד כ-60 גרם לשעה, וזו ההמלצה למאמצים של 2–3 שעות. כמויות גבוהות יותר, כ-90 גרם לשעה, מומלצות למאמצי אולטרה ודורשות שילוב של פחמימות שנספגות במנגנונים שונים במעי, בדרך כלל גלוקוז או מלטודקסטרין יחד עם פרוקטוז. בעצימות נמוכה ייתכן שצריך פחות.
במחקר על 28 רצים לא מקצועיים במרתון, 14 בכל קבוצה, מי שפעלו לפי אסטרטגיה מתוכננת (כ-60 גרם פחמימות לשעה מג׳לים, יחד עם מים, מעט נתרן וקפאין) סיימו בממוצע מהר יותר ב-10:55 דקות, כ-4.7%, מקבוצה שאכלה ושתתה כרצונה. תסמיני הבטן היו נמוכים בממוצע ולא נבדלו בין הקבוצות. זה מחקר קטן, והאסטרטגיה כללה גם מים, נתרן וקפאין, כך שאי אפשר לייחס את כל ההבדל לפחמימות. ובכל זאת, הוא תומך בהגעה למרוץ עם תוכנית אכילה ושתייה מתורגלת.
✅ מתחילים מוקדם: לכל המאוחר מתחילת השלב הספציפי, אוכלים בכל ריצה ארוכה. זה נוהג מקובל שמאפשר לבדוק מה הבטן סובלת.
✅ אותם מוצרים כמו במרוץ: בדקו מה מחלקים בתחנות המרוץ שלכם, ותרגלו עם אותו מוצר או עם הג׳לים שתביאו.
טיפ מהמאמן: שום דבר חדש ביום המרוץ. לא ג׳ל, לא נעליים, לא ארוחת בוקר. כל אלה נבחנים בריצות הארוכות.
המסר של Runastery
תוכנית טובה היא לא טבלה מושלמת, אלא תוכנית שאתם מסוגלים לבצע שבוע אחרי שבוע, גם כשהעבודה, המשפחה והחום מתערבים. המבנה כאן הוא נקודת מוצא, אבל הקצבים, הנפחים ושבועות ההתאוששות צריכים להתאים לגוף שלכם ולהיסטוריה שלכם.
אם אתם רוצים תוכנית אישית שמתעדכנת לפי מה שקורה בפועל, נשמח לבנות אותה איתכם.
מקורות וקריאה נוספת:
Bosquet L et al. Effects of tapering on performance: a meta-analysis (Med Sci Sports Exerc, 2007)
Rosenblat MA et al. Which Training Intensity Distribution Intervention will Produce the Greatest Improvements in Maximal Oxygen Uptake and Time-Trial Performance in Endurance Athletes? A Systematic Review and Network Meta-analysis of Individual Participant Data (Sports Med, 2025)
Blagrove RC et al. Effects of Strength Training on the Physiological Determinants of Middle- and Long-Distance Running Performance: A Systematic Review (Sports Med, 2018)
Doherty C et al. An evaluation of the training determinants of marathon performance: A meta-analysis with meta-regression (J Sci Med Sport, 2020)
Schuster Brandt Frandsen J et al. How much running is too much? Identifying high-risk running sessions in a 5200-person cohort study (Br J Sports Med, 2025)
Jeukendrup A. A step towards personalized sports nutrition: carbohydrate intake during exercise (Sports Med, 2014)
Hansen EA et al. Improved marathon performance by in-race nutritional strategy intervention (Int J Sport Nutr Exerc Metab, 2014)






